תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
36072-02-11
10/10/2011
|
בפני השופט:
תמר נאות פרי
|
- נגד - |
התובע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
הראל חברה לבטוח בע " מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תובענה שעניינה תאונה בין שני רכבים שארעה ביום 20/09/2010 (להלן: "התאונה"). בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין.
התובעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") היתה בזמנים הרלבנטיים המבטחת של רכב מסוג מאזדה (להלן: "המאזדה"). במועד התאונה, נהג במאזדה מר עלי עתמאנה (להלן: "עתמאנה").
הרכב השני שהיה מעורב בתאונה היה מסוג מיציבושי (להלן: "המיציבושי"), אשר בוטח על ידי הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") ואשר בו נהגה במועד הרלבנטי הגב' סונדוס אבו טועמה (להלן: "אבו טועמה").
עתמאנה טוען כי בעת התאונה, הוא הגיע אל עבר צומת בה התכוון לסוע ישר. לטענתו אבו טועמה הגיעה אל הצומת מצד שמאל ו"התפרצה" תוך שהיא עוקפת רכב אחר מימין. לטענתו, בשל "התפרצותה" לתוך הצומת – נגרמה התאונה.
אבו טועמה טוענת מנגד כי היא נכנסה אל הצומת והתכוונה להמשיך בנסיעה ישר, וכי היה זה עתאמנה שהתפרץ לתוך הצומת וגרם לתאונה.
לפני העידו שני הנהגים והוגשו מסמכים רלבנטיים.
לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים הבאים :
(א)עדותו של עתמאנה היתה בלתי ברורה לגבי נסיבות האירוע וזאת בהשוואה לתיאוריה של אבו טועמה.
(ב)הוכח כי בכיוון הנסיעה של עתמאנה הוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה" וכי לא היה תמרור דומה בכיוון הנסיעה של אבו טועמה. היה על עתמאנה להאט ולראות את אבו טועמה טרם כנמיסתו לצומת. את טענותיו של עתמאנה לגבי כך שיתכן והתמרור לא היה בעת התאונה אני דוחה ומעדיפה את טענת אבו טועמה לפיה התמרורו היה שם אף במועד התאונה, כפי שנחזה בתמונות.
(ג)לטענתו של עתמאנה הוא פגע באבו טועמה כיון שהיא ניסתה לעקוף מימין רכב שעמד בצומת. טענה זו אינה יכולה לסייע בידו – אף אם היתה נכונה. שהרי אם עמד אותו רכב בצומת, היה עתמאנה חייב ליתן לו את זכות הקדימה ואז – הן אותו הרכב והן אבו טועמה היו מספיקים לעבור טרם יחל עתמאנה בנסיעתו. מעבר לכך – אינני מקבלת את הגרסה לגבי המצאותו של רכב נוסף בצומת.
לכן, מצאתי שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל על שכמה ולא שוכנעתי שגרסת התובעת מסתברת יותר מאשר גרסת הנתבעת.
מכאן שהתביעה נדחית לאור דיני נטלי הראיה. התובעת תשלום לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,750 ₪ (כולל מע"מ), תוך 30 יום מהיום.
ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.